מיצב סאונד – ערן זקס, ינון נגב
בראשית שנות ה – 50, ככל שהלכה והתבססה דמותה של מדינת ישראל, גברה ההכרה בקרב מנהיגי המדינה הצעירה בכך שישנו צורך לפתח מדע חדש, שיהווה מקור מדעי-ממלכתי לגיבוש כוח אידיאולוגי וטכנולוגי מודרני, לצד הכוח המדעי-גרעיני. במרץ 1953 הפקיד בן-גוריון את הנושא בידיו של יגאל ידין, ולבקשתו פנה הנשיא חיים וייצמן לאלברט איינשטיין והזמין אותו לקחת חלק בפרויקט. איינשטיין, שחש לא נעים בשל סירובו לכהן כנשיא מדינת ישראל, הסכים בנימוס. ידין ביקש לפתח מדע שישקף את דמותו החדשה של העם ואת הקשר של התנועה הציונית עם המקורות ההיסטוריים היהודיים. לאחר חמש שנים של מחקר אינטנסיבי הוצג המדע החדש: סוציו-גיאולוגיה. מדע הסוציו-גיאולוגיה פותח כשילוב בין ארכיאולוגיה, פיזיקה, גיאולוגיה והיסטוריה, ובמרכזו העמידו ידין ואיינשטיין את המחקר סביב תופעת ה"ריבוד הסוציאלי" – השיקוע של תופעות חברתיות בשכבות סלע. התגלית המרכזית של צוות המדענים בראשותם הראתה, כי החיים האנושיים מחלחלים לאדמה בדומה למים, ונאגרים בסלע בשכבות חברתיות-טקטוניות. בן-גוריון הגיב בהתלהבות, ובכדי לקדם במהירות את פיתוח המדע החדש העמיד סכום עתק של מיליון (1,000,000!) ל"י לשם הקמת קריית מחקר סוציו-גיאולוגית (קמסוצג"י). מקום הקריה לחקר המדע החדש נקבע כמובן בלבה של גבעת השלטון שבגבעת-רם, מתוך רצון לנטוע את המדע החדש כהצדקה מדעית מלאה לפעולותיה של הריבונות הממלכתית החדשה. ציוד מדידה רב הובא במהירות לחדר המחקר העיקרי, הנמצא כאן, בחדר זה, במקום בו שוכן כיום מוזיאון המדע. המערכת הראשונה שנבנתה הייתה מערכת מסוג AcoPu3X4, שהיא משאבה השואבת את הצלילים האקוסטיים שאגורים בסלע, הפועלת בשיטה של השראה על-פני מים באמצעות טריאנגולציה אלקטרומגנטית מרובעת. היתה זו המערכת האחרונה שהוקמה בקמסוצג"י. עד מהרה נתגלו ויכוחים מרים בין ידין ואיינשטיין. התוצאות שהעלתה מערכת ה AcoPu היו שונות מאוד מאלו שקיווה ידין להשיג. באופן חוזר ונשנה העלו המדידות קולות של סוחרים דוברי ערבית ושל אבירים צלבנים, אך באופן מוזר נעדרו מהן כל עדויות לתקופת בית ראשון. עוד גילו המדידות כי תנועת השכבות החברתיות מובילה שוב ושוב להתנגשויות, וניתוח סיסמוגראפי של התנועות גילה כי בכל מדידה הן אינן צפויות ואינן ניתנות לתכנון או הסדרה מלאה. הדבר הכעיס מאוד את ידין, שדרש מאיינשטיין לפוצץ את השכבות של הסלע השקרי. איינשטיין סרב וטען כי חייבת להיות טעות במדידות, ודרש שיינתן לו זמן בכדי שיוכל להסביר את האקראיות של התנועות הגיאולוגיות כביטוי של תיאוריית היחסות הכללית . לאחר סירובו של איינשטיין לפוצץ את הסלע פרש ידין בכעס מקריית המחקר, ואיינשטיין יכול היה להמשיך במחקריו יחד עם צוות המדענים. אך כל אותה תקופה לא חדל ידין מלתקוף ולבקר את הסוציו-גיאולוגיה. לבסוף, כאשר ב-1961 האשים ידין את AcoPu בכך שהיא "מערכת אנטישמית", נעלב איינשטיין בשמה של המערכת, ופרש מקמסוצג"י. זמן קצר לאחר מכן קיצץ בן-גוריון משמעותית את התקציב של קמסוצג"י, והקריה המשיכה לפעול במתכונת מצומצמת עד שננטשה, והמחקר הסוציו-גיאולוגי נגנז. עם הקמת מוזיאון המדע החלה הקריה לפעול שוב במתכונת המצומצמת, וכיום מתוחזקת AcuPu על-ידי ינון נגב וערן זקס, השומרים על יכולותיה החדשניות למדידת תנועה טקטונית של שכבות סוציו-גיאולוגיות.