על איזור האירוע, האתרים בו האירוע יתקיים, ומפה איזורי בו ניתן לעבוד במרחב הציבורי

רח' הנביאים

רחוב הנביאים הוא אחד המכלולים האורבניים-היסטוריים המעניינים ביותר בארץ. מתקיימת במקום תופעה ייחודית כציר מפגש בין יהודים, מוסלמים ונוצרים. תחילתו של הרחוב בשוק הערבי של שער שכם בעיר העתיקה, משם הוא עולה מערבה, בואכה שערי שוק מחנה יהודה שבלב העיר החדשה. מעברו הצפוני מתגוררת אוכלוסייה חרדית צפופה על בתי מדרשיה הרבים, ומעברו הדרומי משתרע מרכז העסקים הראשי של העיר החדשה. לאורך הרחוב זרועים מוסדות אירופיים, כמו בית הספר האנגליקני, המכון התיאולוגי השוודי ובית הספר הצרפתי. רחוב הנביאים קושר את כל הקצוות והניגודים הגלומים בירושלים.

רחוב הנביאים מציג עדויות היסטוריות ייחודיות על אדריכלות המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, שמקורה בשלוש התרבויות העיקריות שהתקיימו במקום: הנוצרית, הערבית והיהודית. מבני הציבור כגון בתי חולים, שגרירויות, כנסיות, אכסניות ובתי ספר, משתלבים לאורך הרחוב בין חווילות פרטיות וגינות ירק. המוסדות ומבני המגורים יוצרים יחד ריקמה עירונית יוצאת דופן, המערבת אדריכלות מונומנטלית וסגנונות אירופיים עם תבניות מקומיות ובנייה מסורתית.

בראשית שנות העשרים נסלל ברחוב הנביאים כביש אספלט והותקנו בו מדרכות. אחרי מלחמת העצמאות חלק מרחוב הנביאים ושכונת מוסררה (מורשה) הוכרז כשטח הפקר, והרחוב נחצה לשניים. לאחר מלחמת ששת הימים ואיחוד העיר הוסרו חומות הבטון וסולקו המוקשים שבין שני חלקיו של רחוב הנביאים, ובמעמדם המדרדר של הרחוב ושל האזורים הסמוכים לו התחולל שינוי דרמטי.

עוד בתקופת המנדט התרכזה סביב הרחוב האליטה הציונית המשכילה, שהורכבה ממשפחות יוצאות גרמניה ורוסיה שהגיעו לעיר בשנות העשרים. עצם מגוריהן של משפחות אלה, שהיו בעלות רקע משותף - אירופי-אינטלקטואלי, בשטח מצומצם בסביבת רחוב הנביאים, הקלו עליהן בקשרי הידידות שרקמו ובמפגשיהן החברתיים. בירושלים של תקופת המנדט נודעה חשיבות רבה למפגשים בבתי התושבים. מפגשים אלה נשאו אופי המשלב מסורת רוסית-יהודית, תרבות גרמנית, השכלה אירופית, ופעילות ציונית. בין משתתפי החוגים הללו היו ד"ר הלנה כגן, ד"ר אברהם טיכו ורעייתו הציירת אנה טיכו, ד"ר ארתור רופין, מנחם אוסישקין, ש"י עגנון והמשוררת רחל (בלובשטיין). בשכונת החבשים הסמוכה התגוררו כמה ממנהיגי היישוב ומן המשכילים היהודים, כאליעזר בן יהודה והשופט גד פרומקין. בסמיכות לרחוב הנביאים שכנו מוסדות תרבות והשכלה יהודיים - ביניהם בית הרב קוק.

מתוך:

http://haneviim.sustainable-jerusalem.org/history.html

אתרי האירוע

1- סדנת ההדפס

2- שבט אחים

3- אוגנדה

4- דילה

5- "מה שביניהם"

1- סדנת ההדפס

The Jerusalem Print Workshop, a non-profit organization founded in 1974, is an art center dedicated to the advancement of printmaking in Israel. Our goal is to explore along with the artists the unlimited possibilities of printmaking, while preserving uncompromising criteria of quality of printing and materials, and upgrading standards of edition management, exhibition and commercial publishing.

The JPW, located in a spacious 19th century Ottoman building in the heart of Jerusalem, houses a workshop on its first floor and a gallery on the upper floor.

During the last 30 years we have invited scores of artists to create prints. The workshop provides the artists with printmaking facilities in lithography, etching/intaglio, relief and screenprinting, and all the guidance and advice they need from our staff of experienced printmakers.

Maps of the Site [click]

2- שבט אחים

בית החולים מריאנשטיפט (1872-1899)

בבנין זה עמד בית החולים "בו טופלו ילדי ארץ ישראל והארצות השכנות ללא הבדלי דת או לאום. ד"ר מקס סנדרצקי, אציל גרמני, המייסד והמנהל הרפואי

הקדים את דורו בגישתו הרפואית והאנושית. היה אוהב אדם, אשר באמונתו חי ובאמנותו הלך לעולמו". (מן השלט בכניסה)

הקמתו של בית חולים לילדים בירושלים, שפעל בין השנים 1872-1900, היא פרשה מרתקת בהיסטוריה של מוסדות הרפואה בירושלים באותה תקופה. היוזם והמנהל של בית החולים היה ד"ר מקס סנדרצקי (Max Sandreczky), כירורג ומיילד ממוצא גרמני.

עד שנות הארבעים של המאה התשע עשרה לא היה בארץ ישראל אף רופא שישב כאן באופן קבוע, ולא היו מרפאות או בתי חולים בכלל. רק בשנת 1844 נוסדו שני בתי החולים הראשונים בארץ, אחד יהודי (שהחזיק מעמד ארבע שנים בלבד) ואחד של המיסיון האנגלי. בעקבות פתיחתו של בית החולים המיסיונרי האנגלי "גילו" מעצמות אירופה את ארץ הקודש והחלו להתחרות בהקמת בתי ספר ובתי חולים מיסיונריים בכל הארץ. בתי חולים אלה היו כלליים, ולא טיפלו בילדים חולים. שיעורי התמותה של ילדים ושל תינוקות בפרט היו גבוהים ביותר.

ד"ר מקס סנדרצקי אשר נולד בשנת 1839, גדל בירושלים מגיל 12 עקב משרתו של אביו שהיה מזכיר החברה המסיונרית הכנסייתית. התנאים הגרועים לילדים חולים בירושלים היו ידועים לו היטב ואחרי לימודי רפואה בגרמניה הוא התחתן וחזר לירושלים עם אשתו בשנת 1868. לאחר שידולים רבים הוא הצליח להקים בית חולים לילדים בשנת 1872, בעקבות ביקור בארץ של הדוכס הגדול ממקלנבורג-שוורין ורעיתו, אשר הסכימו לתמוך בבית חולים לילדים, שאף נקרא על שמה של הדוכסית: Kinderhospital Marienstift. בית החולים דגל בהמנעות מפעילות מסיונרית והוא שירת את כל ילדי ארץ הקודש והאזור כולו ללא הבדלי דת ולאום. לאחר שהקהילה היהודית השתכנעה שאכן אין פעילות מיסיונרית, גם ילדים יהודיים מכל האזור הובאו לביה"ח Marienstift.

ניהול בית החולים היה עסק משפחתי: ד"ר מקס סנדרצקי ניהל אותו ואשתו עבדה בו כאחות. גם שלוש מבנותיו עבדו כאחיות בבית החולים לאחר הכשרה בגרמניה . הוא לא הצליח לרתום נדיבים נוספים לתמוך בבית החולים, חוץ מהדוכס והדוכסית וחוג "ידידים" מצומצם. בית החולים נוהל בתקציב צנוע וחלומו לבנות בית חולים חדש לילדים במקום הבנין ברחוב הנביאים שלא התאים לצרכיו, לא התממש.

בית החולים Marienstift נתן טיפול רפואי מערבי מודרני (לזמנו) בסביבה לוונטינית לחלוטין. במשך השנים היקף פעילות בית החולים גדל מאד: בשנת 1872 אושפזו 107 חולים ב-2803 ימי אשפוז, ובשנת 1899 אושפזו 555 ילדים ב-5692 ימי אשפוז.

בשנת 1899, כאשר ד"ר סנדרצקי חלה ופחד שיהפוך לנטל על משפחתו ולא יוכל להמשיך לטפל בילדים, הוא התאבד. בית החולים, שהיה מפעל חייו, המשיך לפעול פחות משנה לאחר מותו ונסגר בשנת 1900. במקומו נפתחו ארבע מיטות לילדים בבית החולים Deaconess, בתמיכת הדוכסית ממקלנבורג-שוורין

“We work from the historic building in Jerusalem which housed the first children's hospital in the Middle East, and are registered in both Israel and the US as a non-profit organization." (from Shevet Achim website)

More info: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3067755,00.html
עוד מידע בגיליון 107 של קטדרה, מו"ל יד יצחק בן צבי: "תעודה: הצעה להקים בית חולים לילדים בירושלים במאה התשע-עשרה - שמואל ניסן ופטרה מרטין."

click: Shevet images

3- אוגנדה

Holding a vast connection with specialist distributors, Uganda imports 12" records, LP's, DVD's, CD's and graphic novels from Europe and the U.S. on a monthly basis. We also have a big selection of "home grown" music, fanzines and comixfrom local Israeli labels and publishers. The shop is located in the center of Jerusalem (yet is hidden in a small alley). Uganda also hosts live gigs, dj sets, exhibitions by local Israeli artists, and a musical compilation of Israeli alternative music.

4- דילה

מרכז מידע ותרבות לחשיבה ביקורתית ואמנות עצמאית. במקום מתקיימים מופעים, הרצאות, תערוכות, מפגשים בנושאים הללו.
קומת הקרקע בדילה משמשת כחלל תערוכות ובמת הופעות, והקומה השנייה סלון המשמש כספרייה, בר, ומרכז מפגש. הסלון פתוח מידי ערב. מאז הפתיחה בדצמבר 2004, התארחו במקום מאות אירועים חינוכיים ואומנותיים שמשכו מעל 500 איש לחודש. קהילה של מעל 1500 איש רשומים לרשימת התפוצה החודשית של הדילה.

שיתופיות פורייה בין קבוצות שונות הפועלות לשינוי חברתי וזכויות אדם.
דילה נוצרה והומשגה ע"י צוות של מעל 20 נציגים מקהילות שונות, ארגונים לשינוי חברתי, פעילים בארגונים לא ממשלתיים המגנים על זכויות אדם, וקבוצות של אמנים עצמאיים. בתהליך מתמשך זה, דילה מהווה במה חופשית וחלל פתוח לשימוש הקבוצות השונות הללו להצגת הנושאים הבוערים בהם הן עוסקות כמו גם מאבקים לחברים בקהילות אחרות ובציבור הרחב. אירועי הדילה נוצרים בשיתוף הקהילה הרחבה שנוצרה בה.

דילה מנוהלת בשותפות ישראלית-פלסטינית ורשת רחבה של מתנדבים. ההצלחה המידית מילאה צורך חיוני בקרב התנועה הישראלית הפועלת למען צדק חברתי ושלום:יצירת חלל לא מתלהם, חם ומזמין לישראלים צעירים, פלסטינים, חברי הקהילה הבינלאומית ואחרים המחפשים אלטרנטיבות תרבותיות התומכות ביוזמות יצירתיות, הפקה עצמאית ואומנות אקספרימנטלית. מלבד אירועי ערב, חלל הדילה משמש כמרכז מפגש לקבוצות וארגונים בשעות היום.

5-"מה שביניהם"

הכוונה היא מרחבים שבין 4 חללי האירוע (גבולות: כביש מס' 1, רח' הנביאים, יפו-שלומציו המלכה, הלני המלכה.

to the MAP

6 – נסיעות מחוץ למרחב "שביניהם"

Bli regishot nechitut (heb)
October 19 2007. (Hebrew)

Kan Lo Tiyhe Bienale
October 11 2007. (Hebrew)

Merkaz leKhol Poel
October 07 2007. (Hebrew)

Hearat Shulaym BeYerushalaim
October 10 2007. (Hebrew)

תערוכה – הערה מספר 11
October 13 2007. (Hebrew)