כך היה. מוזר, אבל יום שישי היה אחד מימי שישי היחידים שאני מצליח להיזכר בהם בשנה האחרונה בהם העיר אותי שעון מעורר, ועוד בשמונה בבוקר. ושוב, עם כאב ראש. האקמול שבלעתי עם הקפה של הבוקר הצליח קצת לתקן כמה דברים, והופס, תשע וחצי בבוקר ואנחנו על אוטובוס לירושלים. בתוכנית - אירוע "סוגיה" של קבוצת sala-manca הירושלמית (דיונים ושאלות על אמנות, תרבות וחברה), שההיי-לייט, בשישי בערב, אירוע הסאונד לאוזניות "שטילקייט" (זה נשמע ביזארי יותר מאיך שזה נראה באמת).

הפאנלים ב- "סוגיה" היו מעניינים מאוד ברובם. בעיקר תפסו את הפוקוס שלי, אם מישהו מתעקש לדעת, "יחסי הגומלין בין התרבות הישראלית לתרבות המזרחית" (כיכבו - סמי שלום שטרית, יעל ברדה ואלברט סוויסה המצוין), "הקולקטיב הישראלי" (הפאנל נתן במה למפגש מרתק בין 3 קבוצות שונות שפועלות בשדה האמנות הירושלמי - אגריפס12, קבוצת זיק וקבוצת sala-manca) ו-"הוצאה לאור עצמאית של מגזינים" (פאנל מעניין מאוד עם רונן אידלמן, איש "42 מעלות" בעבר, ו-"מארב" כיום). היה מעניין לאללה. נחזור רגע לשטילקייט. אירוע המוסיקה הביזארי ההוא, שחתם את היום הראשון ב-"סוגיה", והיה סוגשל תצוגת תכלית של (חלק מן) הלייבלים המרתקים והחשובים שפועלים כיום בארץ. לכל לייבל יוחסה עמדה משלו, בה התחלפו האמנים השונים, שאחד אחד נתנו במוסיקה שלהם.

באוזניות. העמדה הראשונה, בה ניגנו בעיקר החבר'ה מ- Taapet שילוב מסוים של מוסיקה חיה היה המפתיע מבין כולם (זכרתי את Taapet הרבה יותר שקטים, פחות מלהיבים). דוקא agitpop הבתוליים, מהמעט שיצא לי לשמוע, חטאו במעט קלישאתיות ובנאליות. החברה של Ak-Duck הזכורים לטובה (מצחיק, אבל אני לא מצליח להיזכר כל-כך למה), עמדו בציפייה המפוקפקת מהם, והצליחו לעשות שמח. והבולטים והמשובחים מכולם, שעמדו בגאון ברף הציפיות הגבוה שהצליחו להרגיל אותי אליו, היו כמובן החברים ממקלטתקלטים ושושנה, אולי 2 מהלייבלים הפחות מוכרים ובהחלט היותר מצטיינים ומעוררי השראה שקיימים בארץ.

"סוגיה" הצליחה לחזק אצלי את התחושה שמרכז הכובד האומנותי (ובעיקר המוסיקאלי) בארץ, שנוטים אוטומטית לייחסו לתל-אביב, נמצא בלי הרבה תחרות דווקא בירושלים. היצירתיות המפעימה של אנשי מקלתקלטים ושושנה, משהו שנדיר למצוא שווה משקל אליו בתל-אביב, עושה את ההבדל ובלי להתאמץ מצליחה לרגש בכנות ובהשראה שמתפרצת ממנה.

[http://www.qube.co.il/qarts.asp?qid=508]

Tzafuf BaOzen
June 23 2005. (Hebrew)