חודש דצמבר 1949 החליטה ממשלת ישראל, בראשות דוד בן גוריון, להעביר את מוסדות השלטון לירושלים [...] . למיקום של מכלול מוסדות השלטון נבחרה גבעה במערב העיר, שנודעה בכינויה " גבעת רם". על חלק של גבעה זו שכן עד ערב מלחמת העצמאות הכפר שנכבש על ידי הגדנ"ע , ששימש את "צוואר הבקבוק" של הכניסה המערבית לירושלים. הכפר שנכבש על ידי הגדנ"ע, שימש את הגדנ"עים כמקום ריכוז למפקדיהם, ומן הצירוף, "ריכוז מפקדים" נולד השם גבעת ר"מ, שהתגלגל לגבעת רם. הבחירה בגבעת רם הונחתה על ידי שיקולים שונים: הגבעה מורכבת משלושה רכסים שנוצרים על חדח נחל חובבי ציון ממערב ונחל רחביה ממזרח. חלוקה זו תאמה את השאיפה להבחין בין שלושת המכלולים שירכבו את הקרייה: מכלול השלטון ורשויותיו השונות; המכלול החינוכי , ובמרכזו האוניברסיטה העברית; והמכלול התרבותי, ובמרכזו מוזיאון ישראל [...] גבעת רם נתפסה כגרעין המודרני של העיר , שיהווה מרכז לעיר שהתפשטה מערבה. לצד כל אלו עמד גם השיקול הבטחוני, שתבע להרחיק את המוסדות הממלכתיים מטווח תותחי הצבא הירדני
(מתוך אתר האינטרנט של עיריית ירושלים)
הכפר הערבי אשר שנכבש הוא "שייח באדר

מתוך האתר של מוזאון המדע:

"באווירה האקדמית של גבעת רם, באוויר ההרים של ירושלים, כינס פיטר הילמן קבוצה של אנשי אקדמיה מתוך האוניברסיטה העברית סביב מטרה משותפת: להקים בית קבוע שיציג את המדע לקהל הרחב, לבני הנוער ואפילו לילדים הקטנים- להציג את המדע בדרך מושכת ופשוטה. המודל היה האקספלורטוריום בסן-פרנציסקו שנפתח בשנת 1969 ע"י פרנק אופנהיימר, ויחד עם מוזיאון המדע החדש בטורנטו קנדה, שנפתח באותה שנה, יצרו תנועה חדשה של מוזיאוני מדע פעילים בעולם. הקבוצה הקימה עמותה בשם "בית למדע פשוט" ויצאה לדרך. העמותה פעלה בתוך הקמפוס של גבעת רם במשך 10 שנים.

כדי ללמוד כיצד להקים מוזיאון בירושלים החליטה הקבוצה הירושלמית לצעוד בשני נתיבים: לפעול, "עין רואה סדנא למדע" נפתחה ב- 1982 כמעבדה ציבורית ניסיונית, בה יכול היה הצוות לפגוש את הקהל ולבחון יחד אתו את אמצעי התצוגה הנכונים ואת דרכי ההדרכה המתאימות לחברה בישראל. במסגרת עין רואה- סדנא למדע הוקמו תערוכות, כמו- "על החושים" , "גדול וקטן", "מתגלגל ועובר" התקיימו אירועים לקהל כמו "בועות סבון" , "מסתובבים" ועוד, פותחו תוכניות לתלמידים, חוגים למתעניינים והשתלמויות לעובדי הוראה. ובמקביל- לחשוב, הקבוצה החלה להתכנס בצורה קבועה כצוות חשיבה שתפקידו היה לנסח את המניפסט, הפרוגרמה הרעיונית של המוזיאון החדש. פרוגרמה רעיונית זו הוצגה במסגרת של סמינר בינלאומי, "סמינר בת-שבע", שיזם וארגן פיטר הילמן בירושלים בשנת 1982. בסמינר התכנסו מומחים מחו"ל יחד עם אנשי מקצוע מתעניינים מישראל, והסמינר הווה למעשה את הגרעין ממנו צמחו כל מוזיאוני המדע בישראל.

הסמינר חיזק את ידי הקבוצה הירושלמית להמשיך בדרך, להמשיך ללמוד ולגבש תוכניות, להמשיך להתנסות בפעילויות עם קהל ולצאת לדרך- להכין פרוגרמה ולחפש תמיכה ומשאבים להקמתו של מוזיאון מדע פעיל בירושלים.

טדי קולק, ראש העיר של ירושלים באותה תקופה, פגש בפרויקט שצמח לו באוניברסיטה, כבר בשנותיו הראשונות. ההתלהבות של טדי היתה גדולה, וכעת נותר רק לחכות לתורם הנכון, אשר בעזרת הקרן לירושלים יוכל לסייע להקים את המפעל. משפחת בלומפילד ענתה על הציפיות- בעזרת קרן אל-די, מימנה המשפחה את הקמתו של מוזיאון המדע, שאגפו הראשון נפתח במשכנו החדש ביולי 1992. המוזיאון נבנה ע"י הקרן לירושלים.

צוות הקמה קטן לווה את התהליך לכל אורכו- "מרעיון למוזיאון". ההתארגנות לקראת בנייתו של המוזיאון אפשרה להרחיב את הצוות מצד אחד, והובילה לחלוקת תפקידים מצד שני. פיטר הילמן המשיך בתפקידו כמנהל המייסד, מיה הלוי הפכה לראש צוות ההקמה ואחראית על התצוגות , רעיה טוכמן היתה לאחראית על הפעילות החינוכית ומפתחת המרכז לגיל הרך. אליהם הצטרפו במהלך שנות ההקמה דיאנה פינוס לצוות הגיל הרך, בני נחמני כראש הצוות הטכני, וד"ר אמיר בן שלום כמפתח המוצגים. גרעין זה היווה את הבסיס לצוות הקבוע של מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים.

האוניברסיטה העברית יחד עם הקרן לירושלים ועמותת "בית למדע פשוט" הקימו יחד עמותה חדשה בשם "מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים", מינו ועד מנהל של חמישה עשר חברים בראשותו של היו"ר הראשון פרופ' יצחק פרנס.
הצלחתו של המוזיאון גרמה לצורך להרחיבו. בשנת 1995 הגיש המוזיאון לקרן לירושלים פרוגרמה מפורטת לאגף חדש, ובקיץ 2001 חנכנו את האגף החדש בטקס חגיגי. במימון האגף החדש לקחו חלק יחד עם משפחת בלומפילד גם משרד החינוך, ותורמים נוספים שהגיעו דרך הקרן לירושלים.

מאז 1992 דרכו במוזיאון כ- 1,500,000 מבקרים, נבנו 12 תערוכות ע"י צוות המוזיאון מוזיאון (בממוצע נבנית במוזיאון תערוכות קבע אחת בכל שנה), פותחו 400 מוצגים פעילים, הוצגו 21 תערוכות מתחלפות (חלקן תערוכות מיובאות, וחלקן תוצרת הארץ), התקיימו 40 אירועים מיוחדים (כארבעה אירועים בכל שנה) לקהל הרחב, פותחו למעלה מ- 100 תוכניות חינוכיות שונות ( מגיל הגן ועד לגימלאים) ועוד היד נטויה

נושא המוזיאון הוא מדע.
מטרת המוזיאון היא לעורר את הסקרנות ולהעמיק את ההבנה בעולם הטבע והטכנולוגיה.

המוזיאון מציג את העקרונות ואת מהות המדע והטכנולוגיה, לקהל רחב ככל שניתן.
המוזיאון מציג את המדע כחלק בלתי נפרד מן התרבות המודרנית ומקשר אותו לתופעות מחיי היום-יום.
המוזיאון הוא מוסד לחינוך לא-פורמלי.
במוקד המוזיאון תערוכות של מוצגים אינטראקטיביים. המוצגים מלווים במגוון רחב של פעילויות המעמיקות את ההבנה ומרחיבות את החוויה.
המוזיאון הוא גוף דינמי שעונה לצרכים משתנים, מגיב לאירועים, ומחדש בקביעות את תוכניותיו ואת פעילויותיו.
משכנו בשדרת המוזיאונים בירושלים והוא משמש את העיר ואת הארץ כולה.