אל מול הממסדי ואל מול הנצח הנכסף של הקולקטיב זרמה לרגע הערה 7 של קבוצת "Sala-Manca" האנטי-ממסדית, וכתמיד סחפה עמה את ההמונים לחוויה אחרת ומלאת חיות. הפעם נזנחו אתריה ההיסטוריים של ירושלים ששימשו רקע להערות האחרונות, והיא נערכה בשכונת נחלאות, על חצרותיה הפנימיות-הציבוריות ובתוך האוכלוסייה הייחודית והמורכבת של השכונה. נחלאות הוא מעין שם גג לשכונות לב העיר (מחנה יהודה, סוכת שלום, בתי גורל, אוהל משה וכו', שבנייתן החלה בשנות השבעים של המאה ה-19. ההערה הזאת היתה מינורית יותר מקודמותיה, והדגש בה הועתק מהתכנים האמנותיים אל המעורבות בחיי השכונה והמשתתפים.

באחד מחדרי בניין מנהל קהילתי לב-העיר, גוף המרכז את פרויקט השיקום החברתי והפיסי של האזור, התנהל לו חדר המתנה לחלומות של לירז פאנק; בקידמת החדר מנהלת החלומות מדפיסה במכונת כתיבה את חלומות המבקש, ומשם הוא עובר אל פקידי החלומות, המציירים את החלום בטושים צבעוניים; החלום משוכפל, המקור ניתן לחולם והעתקו נתלה בפינת החלומות. הנה שם "לחפש את מרתה בברלין, פגשתי אותה לפני 15 שנה בוונציה..." - וציור של מרתה כאתלטית סובייטית במשקפי קרן; "אני רוצה לעוף מעל נהר הירדן" - ומלאך גמלוני מרחף מעל הירדן. בחדר הסמוך התנהלה ישיבת צוות אותנטית, והמבקרים שנקלעו אליה תהו אם זה עוד מיצג.

במטבח, בין המקרר לכיור לקומקום החשמלי, הוצג הווידיאו "מרחב מוגן" של יורם רון, ובו זוג ידיים לעצמן משפשפות זו את זו באובססיוויות, מנסות למחוק כתם דם מפנים כף היד, תוך כדי הליכה לאורך מדרכות השכונה. שירה בורר פתחה את מספרת "Borovic" בחדר הבא, וכל מסתפר נתבקש למלא שאלון אישי; כך נהפכה התספורת לנתון במחקר דמוגרפי והונצחה בסרט וידיאו (בזיקה למסכות האבוקדו של גיל נאדר). בחדר אחר, באפלה, מפה של שכונות ירושלים המוארת רק מבעד לשלושה מקרני שקופיות ששקופיותיהם הוחלפו בלוחיות קרטון מחוררות - מיצב פשוט ונבון של זמר סט, המפרק את העיר המוכרת לאטומיה. בחצר, בסוכת הגפנים, הקרינה שרי ארנון בריכה של דגי זהב ששחו על רצפת אבני ירושלים, על גופה של ילדה קטנה. בחממה, בשורות הצמחים הגדלים באפלה, עלתה צחנה נוראית מדגים שהניח דוד בהר פרחיה על תנור חימום - כזיכרון של ים רחוק המבאיש בעיר ההררית.

מתפללים שיצאו מתפילת ערבית מבתי הכנסת אל החצרות התבוננו משתאים בצעירים שעברו בין מוקדי התצוגה. על גדר גן הילדים הציב דניאל אייכנברגר רצף תבליטים יפהפה, מואר בנורות האחוזות בקונוסים של יוטה - ובכל תמונה נראה מגרש המשחקים של הגן שהיה לגן מאובן על - כאילו העביר את תמונות היומיום אל ממד זמן אחר, מסותת באבן. במקלט שהיה למועדון הספורט הציבה מירי כהני צלמיות חומר שיצרו הנערים במועדון, מחברת בין הארכיאולוגי לרגעי העכשווי. במגרש הכדורגל, באור הזרקורים, ישבו הצעירים והצעירות מסביב לעמדות ה-VJ שחיברו אותם אל הסאונד המוסיקלי שרקחו, וקולותיהם-שלהם חילחלו בסאונד בטלפון סלולרי שעבר מאיש לרעהו; מהצד זה נדמה למין פולחן דומם, הזוי משהו, המסתגר בעצמו. מישהו החל ליצור פסיפס מקליפות תפוזים, והפסיק.

גיליון "הערת שוליים 7", העוסק במסמכים כביורוקרטיה פוליטית והודפס הפעם כפנקס טפסים רשמיים, הוא פוליטי יותר מההערה שלכבודו - הערה שלקחה אותנו לחלקת ארץ רחוקה-קרובה

Yerushalaim of the Underground
May 21 2005. (Hebrew)

Lean Achsav?
May 21 2004. (Hebrew)

Lehakat Sheva
May 07 2004. (Hebrew)