על איזור 'לב העיר'

בשנות ה-70 של המאה ה-19 נוסדו באזור זה שלוש מהשכונות החלוציות: "אבן ישראל", "משכנות ישראל" ו"בית יעקוב". אנשים פרטיים התארגנו והקימו חברות בניה. הם קיוו לשפר את תנאי המחייה שלהם בדרך של בניית בתים מרווחים יותר ובינהם מרחבים פתוחים וצמחיה.הם ליכדו את משהביהם כדי לרכוש קרקעות וכדי לבנות בתים בכל שנה. בניית הבתים הושלמה בתוך שנים אחדות.

בתקופת המנדאט הבריטי הקימו שכונות נוספות: "זכרון יוסף" ו"זכרון יעקוב". בנוסף לכך החל האיור המסחרי להתפתח כששוק מחנה יהודה בלבו. ברם רוב הבנייה התבצעה באיזורים שכבר היו בנויים. המגרשים חולקו בחלוקת משנית, הוסיפו לביניינים קומה שנייה ושלישית , וכך גדלה צפיפות האוכלוסין.כתוצאה מכך הפך האזור שנועד להקל את צפיפות האוכלוסין העיר העתיקה לאחד האזורים בצפופים ביותר בעיר.

על מינהל הקהילתי 'לב העיר'

המינהל הקהילתי של "לב העיר", הוא הארגון הקהילתי המרכזי של אוכלוסיית שכונות מרכז העיר בפרט ומרחב המרכז בכלל. הוא משמש כתובת לאנשים שגרים, עובדים ומבלים באזור שגבולותיו, רח' יפו בצפון, גן סאקר במערב, רח' קרן קיימת בדרום ורח' שאול המלך במזרח. מדובר ביותר מ 15,000 דיירים, אלפי אנשים שעוסקים מחסר ואלפים שפוקדים את מרכז העיר כל שבוע.

הארגון קם על רקע תהליך התפוררות שחל במרכז העיר ירושלים, שניצניו היו בשלהי מלחמת ששת הימים. אוכלוסייה צעירה עזבה את לב העיר, משקלה של האוכלוסייה הזמנית ולעתים חלשה גדל, התשתיות פיזיות התיישנו וכן התרבו תופעות של עבריינות נוער וצעירים. תופעה בולטת היתה היעדרם של שירותים קהילתיים וחברתיים מתאימים לגיל הרך, ילדים ונוער, ביחוד בתחום החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי.

מטרתו המרכזית של הארגון, לתאם, ללכד ולעתים אף לעצב ולהפעיל את תכניות השירותים החברתיים והפיסיים באזור, תוך קביעת מוקדי ההתערבות וסדרי העדיפויות. כמו כן לפתח מנהיגות שתוביל למינהל עצמי ולהתחדשות האזור, תוך כדי מעורבות והשתתפות רחבה של תושבים.

מינהל לב העיר, המושרש בקהילה, דוגל בדו-שיח מתמשך בין הקבוצות השונות, תפיסה אינטגרטיבית המחייבת לאורך כל הדרך, שילוב של כל מרכיבי העשייה ומהווה משאב חיוני ליישום רעיונות של מפגש, כבוד הדדי וקבלת השונה. תפיסת העולם של הארגון מדגישה את הצורך בפיתוח המכסימלי של פוטנציאל כל תושבי האזור מחד ומחויבות עמוקה לחלש, לחריג ולנזקק והשתלבותם בקהילה מאידך. תפיסת העבודה משלבת את ההיבטים הפיסיים ואת החברתיים עם דגש מיוחד לאספקטים החינוכיים-ערכיים והקהילתיים.

הבדלים בין תרבותיים כמנוף לעשייה חינוכית.

תפיסת העולם של הארגון מבוססת לא רק על קבלת השוני הרב תרבותי כאילוץ, אלא כמשאב ואף כמנוף לפיתוח הקהילה. אחד הקווים המנחים את העשייה הוא הבנת המושג "שונה". באזור לב העיר מתרחש זה שנים תהליך של מפגש רב תרבותי בין אוכלוסיות שונות, אשכנזים ומזרחיים, חרדים ושאינם חרדים, סוחרים ודיירים, אלה הגרים במקום ואלה המבקרים בו.

במציאות שבה באותה הנהלה חילונים וחרדים יושבים יחד, ועליהם לקבל החלטות הרות גורל לארגון ולאזור, נוצר מרחב שמחייב כל צעד לבחון את עצמו, את אמונותיו ואת עמדותיו ומאידך למצוא את שבילי ההדברות עם הצד השני.

כאשר אוכלוסייה שזה עתה הגיעה לאזור,(משכילה, בעלת אוריינטציה מערבית),"חודרת" אל מרחב המחיה של האוכלוסייה הותיקה (מסורתית, שורשית),ניתן לראות זאת כמקור לקונפליקט, או לחילופין, כהזדמנות מאתגר לשינוי תוך שמירה על ערכים של ערבות הדדית ומעורבות.

בהיותו ממוקם בלב ליבה של העיר ירושלים הוא חשוף באופן מיוחד למציאות של מתח בין ישן וחדש ומהווה בו זמנית זירה לבניית גשרים ודו שיח. בבסיס, הארגון משקף אמונה אבסולוטית באדם, בכל אדם וביכולתו לשנות ולהשתנות.