Heara 10 - Comments on the Israeli Acropolis

Feb 16 2006

Science Museum, Jerusalem

Untitled

Oren Shatz
Indie
February 18 2006


קישור למקור


ובחמישי בצהרים קמתי, ותוך שעה קלה יצאתי לדרך לירושלים.שמועות על 4 מעלות בצהרים גרמו לי לקחת שתי שכבות עליונות כמקדם בטחון, אך בדרך למוזיאון ישראל (שהפכה בהגיעי לשם לדרך למוזיאון המדע, היעד הנכון) האוויר היה כל כך נעים וידידותי, שלא היה איכפת לי אם אני מתחת ל-0, ונשארתי עד הדרך חזרה בחולצה קצרה. האוויר האלפיניסטי של ירושלים עושה עמה חסד, ועננים לבנים משייטים בשמיה הנקיים ומעניקים לה רוגע משכר.

"הערת שוליים" #10 במוזיאון המדע בירושלים איגד השנה, מלבד הוצאת שלושה כתבי-עת שונים לגמרי אחד מן השני, כ-45 יצירות אמנות שונות זו מזו בתכלית:

צילומי סטילס של מאחזים בלתי-חוקיים ביהודה ושומרון.סרט וידאו המתעד (תוך שימוש במצלמות האבטחה) התנהגות בלתי-שגרתית במוזיאון תל-אביב, תוך ניסיון לדיון בערך הכלכלי של הצפייה הממוסדת באמנות - והדפסים מן התסבוכת המשפטית אליה נקלעו יוצרי הסרט בעקבות כך.תקלוט חי בחדר ייעודי ע"י DJ-ים של מקלטתקליטים ואגיטפופ.

עיר החלומות - שלד עץ של בית המסמל משרד לקליטת עלייה, בו כל חור בשלד הבית הוא מקום לבית קלקר קטנטן שהמבקרים מעצבים בעצמם, ובסיומו של התהליך נפרש הבית לכדי עיר הפיתוח שהקים המשרד.

מיצב סאונד בו משתלשלים מן התקרה שני דושים של מקלחת שהם למעשה רמקולים, באחד גבר ובשני אישה מקריאים בתיאטרליות הוראות נשימה נכונה לגבר היולד במהלך כל הלידה, תוך מתן תשומת לב לעובדה כי הוא חסר-ניסיון בשימוש באמצעי הרבייה הנשיים.
עבודת וידאו המתארת אישה בודדה בחורבה בשייח באדר (מקום מושבם של מוסדות השלטון כיום), הנרמסת תחת גלגלי הנדל"ן.ארנבים רובוטיים מקפצצים בזירה סגורה בעלי מתג הפעלה מונחה מגע, שעיניהם נדלקות באדום והם מתחילים לקפץ קדימה כל אימת שאדם - או ארנב אחר - נוגע בהם, וביניהם משייט ארנב עם מצלמה - שפלטה המגורען מוקרן בשחור-לבן על הקיר למראשות הזירה.מיצב קולי בחדר תחזוקה זנוח, בו לכאורה מוחזר לחיים פרוייקט (בדיוני) של אלברט אינשטיין, למכונה מיוחדת ליצירת קולות.


ועוד ועוד ועוד עשרות יצירות בשלוש קומות, כשכל קומה מחולקת לשני אגפים. אינטרקציה בלתי-פוסקת ורחבת-היקף במידה מרשימה לאין שיעור עם מוצגי המוזיאון עצמו, עם הסביבה הגיאופוליטית המקיפה את המוזיאון, ועם קהל הצופים.

ומעל כולם מתנוססים בגאון שני הדובדבנים בקצפת הארוע:
ויקטוריה חנה עם ירדן ארז, ואורי קצנשטיין עם בניה רכס - שניהם מלאו את האודיטורים עד-כלות.

ויקטוריה העלתה מופע אימפרוביזציה קולי לגמרי, בליווי חכם של ירדן על הפסנתר ובקלידים. זו לי פעם ראשונה מולה על במה, ונפעמתי קשות. היא פרטה את הרכיבים הפונטיים של השפה לאינספור רסיסים ופרספקטיבות, מטעימה בכל פעם כל אות באופן אחר, החל משיחות למוקדים קוליים להזמנת טיסות, עבור בהמהומים גרוניים חסרי פשר ודקלום הא"ב כמו ילדים והעלאת נס העבר אל מול ההווה הקר ("E ל-E-Mail, פעם E היה ל-Emotion") וכלה בשירה יוקדת ובוערת. מגנט עוצמתי וכאריזמטי של תשומת-לב וכשרון תיאטרלי וקולי, הייתי מרותק וקיבלתי אגרוף לפנים.

אורי ובניה העלו את "מכונות התקווה" - עבודה אור-קולית (וידאו ומוזיקה אלקטרונית) בשילוב משחק, מלמול, צעקה ושירה של אורי על הבמה. את זה קצת קשה לתאר במלים, רק אומר שהיו שלוש מערכות, בכל אחת אורי עלה בתלבושת עתידנית מרתקת אחרת והוידאו-מוזיקה היו שונים. הדיאלוג המרתק בין עבודת הוידאו המתואמת להפליא עם המוזיקה, לבין המשחק המצוין של אורי, ומה ש...יצא לו מהגרון שם, הכניסו אותי למצב תודעתי מיוחד מאוד, בו אני מגיר למוחי את הגירויים הצליליים-חזותיים כמו שוט בלתי-פוסק של ויסקי משובח.אורי היה פשוט מדהים, ובמערכה השלישית היה על הבמה משטח תלת-גלגלי שהתנייד עצמאית לרוחב הבמה משל היה רקדן כשלעצמו, ואז אורי עלה עליו ונתן את אחת ההופעות הבלתי-נשכחות שראיתי בחיי, כשהוא מזגזג בין אזכורים של בזל ופלשתינה, מדבר בלפחות 7 שפות שונות (כולל מבטאים תואמים), ונע באופן מחושב, מדוד וחלק על המשטח - הנע בעצמו.
ואולי אני בכלל מערבב בין שתי מערכות שונות... אני לא יודע, הכל היה כל כך מהיר ומגרה, ובעיקר מדויק וחד-פעמי.


ללכת על שפת אבן באוויר הקר.
לחייך ליושבי שולחן שהסכימו לקלוט אותי כנספח.
לרכב בשדרה שקטה בלילה.
להרגיש הכי טוב שיש במורד הרחוב במספר חד-ספרתי של מעלות בירושלים.
להפיח רוח חיים בארנב רובוטי.
לראות הרבה יפים ויפות במקום אחד.
לשבת עם בירה ביד על אדן חלון פתוח בחדר DJ-וי, להרגיש את הרוח החודרת מחד ואת הצלילים המתערבלים מאידך.
להיכנס לחדר מיצג המעורר שאלות על כניעה, ולהכין לי פופקורן ומיץ לימון מן המוכן בחדר.
לנחות מטרמפ בתל-אביב, ולשמוע דקה אחרי-כן את השם שלי נקרא ע"י מתופף צמרת מחלון מכונית חולפת.

אני מוקיר בחום את הרגעים הקטנים האלה שמתלווים לחוויה המוזיקלית-אמנותית, ומוקיר את החוויה על שהיא מספקת לי אותם.

Omanut Shaat Itnantkut: O Hachalom shel Donald Duck
April 11 2006. (Hebrew)

Benebachey Hahakropolis haisraeli
February 23 2006. (Hebrew)

Without Sami Ofer help
February 09 2006. (Hebrew)

Three comments
February 03 2006. (Hebrew)

Hearat Haesor
February 10 2006. (Hebrew)

Festejo del cuarto aniversario de la revista "Hearat Shulaym"
February 09 2006. (Spanish)

"A commercial - Publicistica"
February 10 2006. (Hebrew)